תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין ט׳:ז׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין ט׳:ה׳ תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין י׳:א׳ »

7 הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בִּבְהֵמָה, מְטַמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין בִּמְקוֹמָן, וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר. נִשְׁחֲטָה בְהֵמָה, הֻכְשְׁרוּ בְדָמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הֻכְשָׁרוּ. מֵתָה הַבְּהֵמָה, הַבָּשָׂר צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. הָאֵבָר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַחַי וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבַר נְבֵלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר:

פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין ט׳:ז׳

7 אות מח במשנה נשחטה בהמה הוכשרו בדמיה. דבהמה נעשה יד לאבר. כ"כ הרמב"ם והיינו כדאוקימתא דרבה בסוגיא:

8 אות מט הר"ב ד"ה ור"ש מטהר. א"א לאוקמי מילתא דר"ש. תמהני הא מסקי' בסוגי' דקאי אסיפא ואהא דקתני הבשר צריך הכשר ור"ש מטהר לגמרי משום דא"י להאכיל לאחרים לא הוי אוכל. וצע"ג:

« תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין ט׳:ה׳ תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין י׳:א׳ »